דוגמא להתנגדות לצו קיום צוואה

דוגמה להתנגדות לצו ירושה

בפני הרשם לענייני ירושה בתל אביב

המשיבה: ----------------------

ע"י ב"כ עו"ד ציון בהלול מרח' מנחם בגין 3, רמת גן טל': 03-5445545, פקס: 077-3182699

נגד -

המבקש: ------------------------ ---------------------------------

התנגדות לצו קיום צוואה ותגובה להתנגדות למתן צו ירושה

מוגשת בזאת תשובה להתנגדות שהגיש המבקש למתן צו ירושה בעניין המנוחה ==ז"ל (להלן: "המנוחה")וכן התנגדות לצו קיום צוואה. בהתנגדותו, הציג המבקש מסמך הנחזה להיות צוואה שהמנוחה "ערכה" ביום =====, אלא שכפי שיפורט להלן הוראות הצוואה הנ"ל אינן תקפות ולמעשה בטלות. בנוסף בטלות. בנוסף יש לחייב את המשיב בהוצאות תגובה זו לרבות שכ"ט עו"ד בצירוף מע"מ כדין. רקע עובדתי הצדדים שבכותרת הם אחים, שניים מתוך 6 ילדיהם של המנוחים, ----- ז"ל (שהלך לעולמו בשנת ------) (להלן: "המנוח") ---------- ז"ל (הלכה לעולמה בשנת -------) (להלן: "המנוחה"). מסתבר כעת, כפי שיפורט, כי המבקש נהג בתחבולות ורקם תכנית להשתלטות על נכסי ההורים תוך הדרת יתר בני משפחתו, וזאת ע"י החתמת הוריו על צוואות זהות בתוכנן ובו לכאורה מצויים ההורים את כל רכושם למבקש. יודגש- לא מדובר בצוואות הדדיות, כפי שמקובל בין בני זוג שעורכים צוואה ביחד. די בנתון הזה כדי ללמדנו מי עמד מאחורי עריכת הצוואות.

לדאבון הלב, בשנת ----- נפטר אביהם של הצדדים. ילדיו של אב המשפחה (חלקם חוסים כאמור) נושלו כולם מצוואתו, כולם- למעט המבקש. יצוין כי המבקש על אף שהשקיע מחשבה רבה בתכנית שרקם, שמר את העתקי הצוואות אצלו ולא גילה לאיש על עריכת הצוואות- זאת במטרה ברורה להותיר את בני משפחתו בערפל בעודו הוא משתלט על הנכסים המשפחתיים באין מפריע.

למרבה הצער בעת שהמנוחה הלכה לעולמה לפני מספר חודשים, נותרו בחיים 4 ילדים, וביניהם הצדדים שבכותרת, הגב' ------ וכן הגב' -------- חוסה בעלת צרכים מיוחדים המתמודדת עם בעיות מתחום הנפש. גם 2 ילדיהם האחרים של המנוחים שנפטרו בשנים האחרונות הוגדרו כחוסים, בעלי כושר משפטי מוגבל, ואשר היו זקוקים לטיפול קלינאי, פיקוח ומעקב צמודים. הצוואה נשוא התנגדותו של המבקש נחתמה ביום 05.08.1999 עת הוביל המבקש את הוריו אל למשרד עו"ד <<<<< על מנת שזה האחרון יערוך עבורם צוואות זהות בו ההורים לכאורה מורישים את כל רכושם למבקש. יוער כי המבקש "בישל" את המהלך הנ"ל במשך מס' שנים, הנדס את התכנית תוך שתפר אותו בדיוק למידותיו והשפיע על תוכן הצוואות במידה רבה מאוד- והכל תוך הדרתם המוחלטת של יתר בני המשפחה. מאז החתים המשיב את המנוחה על הצוואה ולמרות שהמשיך לגור בנכס המשפחתי בו התגוררו מרבית בני המשפחה, התנהג כלפי המנוחה בהתנהגות מחפירה שעלתה כדי פגיעה בכבודה של המנוחה. יצויין כי המבקש פעל במאמץ רב להשתלט על כל היבט בחייה של המנוחה- הוא השתלט על כספה ולא נתן לאיש להתקרב אל המנוחה. יתרה מכך, המבקש לא נתן למנוחה להחליט עבור עצמה דבר וחצי דבר- בנוגע לבריאותה ובנוגע לנכסיה. הוא הרבה לאיים על המנוחה ועל כל הסובבים אליה לבל יתקרבו אליה. כאשר המשיבה היתה מתקרבת לאימה – היה המבקש שומע על כך, ומגרש אותה מהמנוחה לבל תתקרב, לעיתים באמצעים אלימים של ממש! המבקש אף השתלט על קצבאות המנוחה שקיבלה מביטוח לאומי ולמעשה על כל כספה והשתלט באופן מלא על הוצאותיה. למשיבה זכורה תקרית עצובה במיוחד- כאשר המנוחה רצתה להעניק לנכדיה מתנות לכבוד חג פורים. אולם ידעה שכספה נמצא אצל המבקש ושלא ייתן לה כסף למטרה האמורה. לבסוף, "התרצה" המבקש ונתן לאימו רשות להקציב למטרה האמורה כ- 30 ש"ח עבור כל נכד. המנוחה סבלה במהלך חייה מבעיות רפואיות קשות בביטוח הלאומי היתה מוכרת כסיעודית וכנכה. אשר תלויה באופן מוחלט בזולת. הן מצבה הבריאותי והן מצבה הנפשי של המנוחה התדרדרו אט אט בשנים בטרם עריכת הצוואה. המנוחה, שעלתה לארץ מתימן, הן במותה והן במועד עריכת הצוואה, לא ידעה לקרוא ולכתוב בשפה העברית למעט מילים בודדות שידעה להגיד. המנוחה תקשרה מעט מאוד עם סביבתה ובעיקר בשפת האם שלה- אשר גם בשפה זו לא ידעה המנוחה קרוא וכתוב. אי ידיעתה של המנוחה את השפה העברית גרמה לה לקושי תקשורתי רב. יצוין כי גם השמיעה והראייה של המנוחה לא היתה טובה והידרדרה במשך השנים מאוד. המבקש ניצל את חולשתה של המנוחה ואת נקודות התורפה שלה, את מצוקתה הפיזית והנפשית, כמו גם את חוסר ניסיונה- ובעיקר את אי ידיעתה את השפה העברית- והחתים אותה על צוואה בו רשום שהמנוחה מצווה את כל רכושה למבקש בלבד (ואף לא לבעלה שהיה אז בחיים!!), חרף העובדה שבמועד החתימה על הצוואה היו למנוחים 6 ילדים בחיים ובעל כאמור. רק מן הטעם הזה נלמד בבירור כי יש ספק רב באמיתותן של הצוואה ושל ההליך בצידה. כמו כן, היעדר הניסיון של המנוחה עם הבירוקרטיה ו/או עניינים משפטיים במהלך חייה מלמד ללא צל של ספק כי לא קיימת אפשרות כלשהי שהמנוחה החליטה על דעת עצמה למצוא עו"ד על מנת שיערוך לה צוואה וכי ברור שכל המהלך "בושל" ע"י המבקש בלבד וביוזמתו הבלעדית.

עדויות קרובי משפחתה של המנוחה מלמדות שהבנתה של המנוחה את המציאות ואת מלוא המשמעויות המשפטיות וההשלכות שיש לייחס לצוואה היתה מצומצמת מאוד. בשל כך, המנוחה מעולם לא התעסקה עם רשויות/ בנקים/ מוסדות רשמיים אחרים.

המבקש במטרה לזכות בבוא העת בעיזבון ההורים המנוחים, על חשבון אחיו, עשה כל שביכלתו על מנת להסתיר מעיני אחיו את עובדת עריכת הצוואה, החתים את המנוחה על הצוואה תוך ניצול תלותה בו וניצול העובדה כי המנוחה לא הבינה את ההשלכות של חתימה על צוואה- בוודאי שלא בשפה העברית. המבקש היה מעורב בעריכת הצוואה, מטבע הדברים, כאשר המנוחה לא היתה מסוגלת לחשוב על עריכת צוואה, להזמין שירותי עורך דין, ללכת לעורך דין על מנת לחתום וכיוצ"ב פעולות שנעשו על ידי המבקש במטרה ברורה לזכות בעיזבון במלואו ולנשל את אחיו. חתימת המנוחה על הצוואה אינה משקפת את הסכמתה החופשית של המנוחה אשר לא יכלה להבין את טיבה של הצוואה לרבות מתן כל רכושה לילד אחד תוך הדרת בעלה ו- 5 אחים שהיו בחיים דאז, והכל בניגוד מוחלט לרצונה. המנוחה לא הבינה את מה שנכתב בצוואה עליה אולצה לחתום ע"י המבקש ובהשפעתו הבלתי הוגנת של המבקש, כאשר היא אינה מבינה את תוכן הצוואה ואת השלכותיה כאמור. למרות שהמנוחה לא ידעה עברית כאמור, ולמרות נכותה , המבקש נמנע מלהביא מומחה רפואי ומתרגם טרם חתימתה על הצוואה וזאת מאחר שידע כי אלה לא יועילו לתכנית שרקם, בלשון המעטה.

משכך, ומשאין כל הוכחה לכך שהצוואה עליה חתמה המנוחה הוקראה בפניה ותורגמה לה בשפה המובנת לה- ברור כי ישנו פגם היורד לשורשו של עניין בצוואה המוצגת ע"י המבקש.

בטלות הצוואה

מצבה של המנוחה בעת עריכת הצוואה וגם קודם לכן מנע ממנה להביא את רצונה האמיתי, החופשי והעצמאי ועריכת הצוואה נעשתה תוך אונס והשפעה בלתי הוגנת שהפעיל עליה המבקש.
המבקש הוא זה שהיה מעורב בהכנתה ובעריכתה של הצוואה וביודעו כי מעשיו אסורים, אף הסתירם מעיני אחיו. כך המשיבה לא ידעה אודות צוואת האב עד מס' שנים לאחר הגשת צוואת האב לרשם לענייני ירושה. גם כאן, הסתיר המבקש את "צוואת" האם המנוחה באדיקות ובנחישות במשך 21 שנה- עד עתה.
בעת עריכת הצוואה המנוחה לא הבינה ולא היה באפשרותה לצוות את תוכן הצוואה וכמו כן לא היתה מסוגלת להבין את תוכן הצוואה ואת משמעותה ובשלכותיה.
לאור הנסיבות שפורטו לעיל, מתבקש בית המשפט הנכבד לקבוע כי קמה חזקה בדבר קיומה של השפעה בלתי הוגנת וכי הצוואה היתה פועל יוצא של אותה השפעה אסורה.
כן יתבקש בית המשפט הנכבד לקבוע כי במועד עריכת הצוואה, לא היתה למנוחה הכשרות לצוות וכי המנוחה לא היתה עצמאית, לא פיזית ולא מן הבחינה ההכרתית ומעורבותה ולא רצונה החופשי של המנוחה הם שהכתיבו את הוראות הצוואה, אלא רצונו של המבקש עצמו.
כמו כן, יתבקש בית המשפט הנכבד לקבוע כי המבקש ערך את הצוואה ולחילופין לקח חלק פעיל מאוד בעריכתה, היה מעורב והיה עד לעשייתה ובכך קמה חזקה חלוטה בדבר בטלות הצוואה.

הפן המשפטי

בסעיף 26 לחוק הירושה נקבע מי זה שאינו כשר לצוות: "צוואה שנעשתה על ידי קטין או על ידי מי שהוכרז פסול-דין או שנעשתה בשעה שהמצווה לא ידע להבחין בטיבה של צוואה - בטלה."
מאחר והמשיבה תטען כי המנוחה לא ידעה להבחין בטיבה של צוואה- צוואה זו בטלה.
בת"ע (ת"א) 13690/99 עזבון המנוחה יצחק סיני ז"ל נ' שמחה סיני קבע בית המשפט הנכבד כדלקמן:
"_מוסד גמירת הדעת בדיני צוואות דורש מודעות של המצווה לעובדה שהוא ערך צוואה, של המצווה על היקף רכושו ולמי הוא אמור להנחיל את רכושו ואת מי הוא מבקש להדיר מהירושה, ומודעות המצווה לתוצאת עשיית הצוואה על יורשיו. על המצווה להתייחס למציאות הסובבת אותו ולגבש רצון חופשי."
עוד קבע בית המשפט בפס"ד יצחק סיני הנ"ל, כי המבחן הפונקציונלי במקרה דנן הוא מבחן גמירות הדעת הנקודתית- בעת עשיית הצוואה. ודוק: " המצווה אינו מסוגל להבחין בטיבה של צוואה כאשר המרכיבים הקוגנטיביים הבסיסים פגועים. לצורך כך יש להרכיב "פרופיל ביצועים" מלקויים שהוכחו, כאשר עיקר הפרמטרים: קשב, זכרון, שפה, תפיסה, חשיבה - יכולת שיפוט, השתנות של האישיות, אמוציונליות, קשיי חישוב".
והרי במקרה דנן הפרמטריים המרכזיים המרכיבים את גמירות הדעת הנקודתית במועד החתימה על הצוואה לוקים בחסר, לשון המעטה!
זאת ועוד, התכלית החוקתית של חוק הירושה מקפלת בתוכה את ההכרה שפגמים העולים מתוך הצוואה עצמה גוררת אחריה ביטול של חזקת אמיתות הצוואה ובעקבותיה חזקת הראיה מתהפכת.
"הלכה פסוקה וקבועה היא כשלפנינו צוואה שעל פניה נתמלאו בה כל הדרישות הצורניות, חזקה שהיא תקפה, ועל הטוען לפסלותה - הראייה. ואולם, אם הצוואה פגומה בפגם זה או אחר, חובת הראייה מתהפכת, ועל הטוען לקיומה נטל ההוכחה שאמנם לפנינו צוואה שאין ספק באמיתותה, כולל החובה להוכיח את צלילות דעתו של המצווה, ושלא הופעלה על המצווה השפעה בלתי הוגנת וכדומה".( ש' שילה, פירוש לחוק הירושה תשכ"ה- 1965, נבו, כרך א', תשנ"ב 232 וכן ראה פסק דינו של השופט שמגר בע"א 587/85 שטרק נ' מדינת ישראל, פ"ד מא (3) 233,227.

התנהגותו של המבקש – כעדות של אלף עדים

התנהגותו המחפירה של המבקש כלפי בני משפחתו מוכיחה כי הוא מנסה להשתלט על נכסי ההורים המנוחים באמצעות תחבולות, הסתרה ובשיטות שונות תוך שימוש לרעה בהליכי משפט.

המנוחים הותירו לאחר מותם נכס מקרקעין, מבנה שהיה בנוי על מגרש ------------------ן. ביתם של ההוריה המנוחים מורכב מ- 3 אגפים: באגף העליון התגוררו בעבר הוריהם המנוחים של הצדדים. שם התגוררה המנוחה גם לאחר מותו של האב המנוח בשנת ------. כיום מתגוררת שם אחותם החוסה של הצדדים, הגב' --------; האגף התחתון העורפי נבנה ושופץ ע"י המשיבה והיא מתגוררת שם בהסכמת הוריה המנוחים מאז שנישאה לפני כ- 30 שנה; האגף התחתון החזיתי הינו תוספת בנייה שנבנתה ע"י המבקש- שם הוא מתגורר עם משפחתו. האגפים הינם נפרדים זה מזה ובכל אגף מתנהל משק בית נפרד. יצויין כי המשיבה השקיעה ועודנה משקיעה את מיטב זמנה ומרצה בטיפול באחותה, -------------, אשר נזקקת לטיפול ומעקב צמודים עקב התמודדותה עם בעיות/הפרעות נפשיות. אולם, כעת המבקש עושה צעד דרקוני, בלתי מוסרי ובלתי חוקי עת הוא מנסה לגרש את אחותו- המשיבה שבכותרת מביתה- בטענה כי הוא בעל הזכויות בנכס. כאמור לעיל, לדאבון הלב, בשנת --------- נפטר אביהם של הצדדים. ילדיו של אב המשפחה (חלקם חוסים כאמור) נושלו כולם מצוואתו, כולם- למעט המבקש. יצויין כי המבקש על אף שהשקיע מחשבה רבה בתכנית שרקם, שמר את העתקי הצוואות אצלו ולא גילה לאיש על עריכת הצוואות- זאת במטרה ברורה להותיר את בני משפחתו בערפל בעודו הוא משתלט על הנכסים המשפחתיים באין מפריע. בניגוד גמור לתקנות הירושה, המבקש, לא הודיע ליתר היורשים על פי דין על הפקדת צוואת המנוח והסתיר זאת מתוך מטרה ברורה להוציא לפועל את תכניתו באין מפריע. המשיבה תטען כי אילו ידעה על צוואת האב המנוח – היתה בוודאות מתנגדת לו. המשיבה היתה, ועודנה, סבורה כי צוואת האב- כמו גם צוואת המנוחה- לא נחתמה מרצונו האמיתי והחופשי. המשיבה מצאה ראיות בכתב ופתקים שרשם האב המנוח המעידים על כך שתוכן צוואתו אינה משקפת את רצונו האמיתי. למשיבה היו ועוד יש לה טענות קשות כלפי המבקש באשר לנסיבות החשודות שבהן עלה בידו של המבקש לרשת באופן בלעדי את אב המשפחה- טענות שהיא הטיחה בו לא פעם. אולם, עקב הטיפול וההשקעה האינטנסיביים שהשקיעה המשיבה באימה ובשלושת אחיה החוסים (בטרם פטירתם), אשר נזקקו לטיפול והשגחה באופן יומיומי - לא עלה בידי המשיבה להגיש התנגדות לצו קיום צוואת האב המנוח. כמו כן, יחסיהם של המבקש והמשיבה היו טובים מאוד פעם והמשיבה אף לא העלתה בדעתה את האפשרות שיום אחד אחיה ינסה לסלק אותה מביתה, תוך השתלטות בריונית על נכסים משפחתיים, באופן כה מביש ובניגוד לדין. בשולי הדברים יצוין כי התנגדות נרשמה בקשר לצוואה האב מצד משרד היועמ"ש, אשר הודיע על התערבות בהליכים על מנת להבטיח את זכויותיהם של ילדי המנוח החוסים. עקב ההתערבות הנ"ל עבר הדיון בצוואת האב לבית המשפט לענייני משפחה בכפר סבא. בדיון שהתקיים בבית המשפט לענייני משפחה בכפר סבא ביום -----------, התחייב המבקש לאפשר לאחים החוסים להמשיך להתגורר בבית ההורים עד אחרית ימיהם או עד אשר ייאלצו לעזוב למוסדות טיפוליים בשל מצבם. למען שלמות התמונה, נביא להלן ציטוט מילותיו מתוך פרוטוקול הדיון שהתקיים במסגרת ת"ע --------: "אני מקבל על עצמי גם לאפשר לאחיי מגורים בבית בו הם גרים כיום עד אחרית ימיהם וגם לעזור להם כמיטב יכולתי...אחרי 120 של אמא, ואין לי התנגדות כאמור שתרשם הערת אזהרה להבטחת התחייבותי זו". על בסיס התחייבות זו של הנמבקש, ניתן צו קיום צוואה בעניין האב המנוח, בכפוף לרישום הערת אזהרה על הבית לצורך הבטחת זכויות האחים החוסים. מקריאת הפרוטוקול הנ"ל ניתן היה לסבור כי המבקש הינו דוגמה למופת, "איש משפחה", אח מסור המטפל ודואג לצרכי אחיו החוסים. אולם, למרבה הצער, התנהלותו של המבקש רחוקה שנות אור מהתיאור הנ"ל ודומה כי הוא ביטא את הדברים הללו כ"מס שפתיים" בלבד, רק על מנת להוציא לאור את השלב הראשון לתכניתו בדרך להשתלטות שלא כדין על נכסי המשפחה, תוך הפעלת השפעה בלתי הוגנת על הוריו, ובייחוד על אימו המנוחה. לא רק שהמבקש מנסה לגרש את המשיבה, בעלת זכויות בנכס, מהבית בו התגוררה כל ימי חייה, אלא שהוא גם מנסה לחבל ביחסיה של המשיבה עם אחותה החוסה- -------, המתגוררת באגף המרכזי בבית בהתאם למצוות בית המשפט לענייני משפחה בכ"ס. חרף הקשרים הרגשיים החזקים הקיימים בין המשיבה לבין אחותה החוסה ומערכת היחסים הקרובה של השתיים, המבקש מנסה בכל כוחו להרחיק אותן זו מזו, תוך שהוא מנסה למנות עצמו כאפוטרופוס של האחות החוסה.

כך למשל, כאשר המבקש שם ידו על מאכלים טריים שהמשיבה בישלה עבור אחותה, וזרק אותם על מדרגות הבית לפני שאלה הגיעו לידי אחותו החוסה.

ככל שניסיונותיו הנואלים של המבקש יצליחו, והמשיבה תפונה מביתה הרי שהתוצאה הטרגית הנ"ל משמעותה הזנחת אחותו החוסה המתגוררת במתחם שכן, האחות מטופלת ע"י המשיבה באופן עקבי ויומיומי והיא נשענת עליה לצורך קניית ביגוד והנעלה, קבלת טיפולים, תעסוקה וכן ביצוע פעולות רבות שהאחות החוסה מתקשה לבצען לבדה. התנהלותו הפסולה של המבקש מצביעה על כוונתו הברורה להשתלט על נכסי ההורים המנוחים תוך נישול אחיו בשיטת "הפרד ומשול" והוא אינו בוחל בשום אמצעי (לרבות אלימות פיזית!) בדרך להשגת מטרתו. מבלי לגרוע מכל האמור לעיל ובנוסף לאמור יודגש, כי גם למשיבה זכויות מהותיות בבית המשפחה, ובפועל היא מתגוררת בבית מאז שנולדה. למשיבה אין ולא היה כל נכס אחר פרט לביתה הנ"ל ולמעשה, הבית הינו הנכס היחיד שלה ושימש אותה למגורים במשך כל חייה. המשיבה תטען כי חרף רישום הבית ע"ש האב המנוח בלבד, ברור כי לצד אב המשפחה גם לאם המשפחה המנוחה, ----------- ז"ל, היו זכויות בעלות שוות בבית המשפחה בה התגוררה עם האב המנוח במשך כל חייהם. המנוחה אמנם לא רשומה באופן פורמלי כחוכרת בלשכת רישום המקרקעין, אולם זאת רק בשל העובדה שהמנוחה לא ידעה קרוא וכתוב בעברית ולא תקשרה עם סביבתה (למעט בני משפחתה). אין להסיק מהיעדר הרישום את המסקנה שלמנוחה לא היו זכויות בביתה. יצויין כי לקראת נישואיה של המשיבה בשנת 1991, היו אלה ההורים המנוחים אשר העניקו למשיבה ולבעלה זכות לבנות את האגף התחתון בבית ולהתגורר בו ללא כל הגבלה ואף התירו למשיבה ולבעלה לבצע עבודות רבות לצורך השבחתו ושיפוצו של הנכס, אשר בוצעו על חשבונם של המשיבה ובעלה בלבד (כאמור, בהסכמתם המלאה של ההורים המנוחים). המשיבה תטען כי כעת משהלכה המנוחה לעולמה, זכאים כל ילדיה החיים לרשת את רכושה ונכסיה בחלקים שווים. אלא שהמבקש מנסה להשתלט על הבית ועל חשבונות האם ואף עושה זאת תוך התאכזרות והתנכלות למשיבה ובני משפחתה המתגוררים בבית. כמו כן, הרס המבקש רכוש רב של המשיבה תוך גרימת נזקים כספיים לא מבוטלים. כך למשל בשנת 2017 המבקש הרס והחריב יציקת מלט על פיסת אדמה שמחוץ לאגף בו מתגוררת המשיבה, הכל ללא כל סיבה מוצדקת וללא התראה מראש. בגין תקרית זו הוגשה תלונה במשטרה. המבקש מהליך אימים על המשיבה ובני משפחתה, פוגע בזכותם לפרטיות, מצוטט להם, ומצר את צעדיהם בכל הזדמנות הנקרית בדרכו. למשיבה אף זכורה תקרית בריונית נוספת שבמהלכה, העז המבקש להרים עליה יד ואף סטר לה מס' פעמים בחוזקה. גם בגין כך הוגשה תלונה במשטרה. יודגש שוב כי דרישותיו של המבקש כי המשיבה תפנה את הבית המשפחתי ותמסור בידיו את המפתחות סותרת לחלוטין את זכויותיה של המשיבה במקרקעין האמורים ואת מצב הדברים הקיים בשטח במשך למעלה מ- 30 שנה. כאילו לא היה די בניסיונות ההשתלטות הדורסניים של המבקש על נכסי הוריו המנוחים, אלא שאם תגורש המשיבה חו"ח מביתה שלא כדין, גם אחותם של הצדדים, הגב' -------------------, חוסה בעלת צרכים מיוחדים המתגוררת בבית ומטופלת ע"י המשיבה- תיפגע אנושות, ו"תזכה" לטיפול לקוי ואף ייתכן כי מצבה הנפשי והפיזי יתדרדר באופן משמעותי. לסיכום: מן המקובץ עולה תמונה ברורה בדבר נסיבות עריכת הצוואה וחתימתה, לפיה המנוחה היתה שחקנית משנית בהצגה שנערכה לכבודה, מבלי שהיתה צלולה ומבלי שהבינה את השפה שדיברו איתה או לכל הפחות היה בידיה לדעת את משמעיות ההליך היא עמדה בפניו ואת משמעויותיו. תצהירה של גב' הדס אריה, בת המנוחה, מצורף כאן כתמיכה לתגובה זו. בהתאם לאמור לעיל, מתבקש בית המשפט הנכבד להוציא מלפניו הצהרה כי הצוואה מיום ---------- בטלה. ______________ציון בהלול, עו"דב"כ המשיבה