הסכם ממון

בני הזוג קובעים ביניהם הסדר רכושי מכוח הסכם ומסייגים בו את הילכת השיתוף. זכויות ונכסים שיכול ויובאו בגדר נכסי בני הזוג הידועים בציבור ללא ההסכם ,מוצאים ממנו מכוחו של ההסכם .ניתן לכלול בו הוראות הן לגבי אופן ניהול החיים המשותפים והן לגבי הסדרי הרכוש והמזונות במקרה והקשר ייפסק. הסכם שנערך נכון ומגדיר את גבולות השיתוף ברכוש ,ימנע בעתיד חיכוכים ועימותים. ההסכם עשוי אף לשמש הוכחה לכוונת הצדדים במקרה ואחד מבני הזוג נפטר .במקרה ואין הסכם עלול בן הזוג הנותר להוכיח כוונת שיתוף ולזכות במחצית הרכוש שנצבר במהלך הקשר למרות שלא הייתה זו כוונת בני הזוג ! הסכם לחיים משותפים צריך להגדיר מהו הרכוש המשותף ומה יהיו הסדרי הרכוש והמזונות במקרה של פרידה או מוות חס וחלילה,מה דינו של רכוש שנצבר לפני הקשר ומה דינו של רכוש הנצבר במהלך הקשר ,אלו חובות יחשבו משותפים ,מה דינן של צוואות ,ירושות ומתנות שיקבל מי מבני הזוג במהלך הקשר ומה דינו של הרכוש העסקי ,שנצבר במהלך הקשר . הסכם לחיים משותפים אינו טעון אישור ביהמ"ש והוא משתכלל כחוזה תקף מייד עם חתימתו.יחד עם זאת ביהמ"ש מוסמך לאשר הסכם בין בני זוג ידועים בציבור וליתן לו תוקף של פסק דין מכוח סעיף 3 (ג) לחוק בית המשפט לענייני משפחה,תשנ"ה-1995,אף אם אין תובענה תלויה ועומדת בין הצדדים ולא קיים ביניהם סכסוך משפטי. במקום בו בני הזוג לא ערכו הסכם ממון או הסכם לחיים משותפים – יהיה זה תפקידו של ביהמ"ש לאתר ולאבחן קיומו של הסכם מכללא דהיינו ,כזה הנלמד ממכלול נסיבות החיים המשותפים והראיות ,לפיהן ניתן יהיה לקבוע כי ,אכן בין בני הזוג הייתה שותפות זוגית במובן העובדתי והמשפטי בין בעל פה ,בין בכתב ובין מכללא שעניינו –רצון לשיתוף בחייהם והחלת דיני הנישואין והגירושין על יחסיהם .במידה ויקבע כי אכן קיים הסכם כזה ,חלוקת הרכוש תיעשה לפי הילכת השיתוף ,אשר קובעת חזקה לפיה ,רכוש הצדדים נחלק שווה בשווה ,בין שני הידועים בציבור ,מלבד נכסים עסקיים ונכסי פרישה ,אשר לגביהם צריך להוכיח נכונות ספציפית להחיל עליהם שיתוף . לשם השוואה יצוין כי על בני זוג נשואים חל הסדר איזון משאבים המוציא מגדרי הרכוש המשותף ,מתנות, ירושות ונכסים מסוימים אשר נשארים מחוץ לסל החלוקה בעת הפירוק ולכן לא יאוזנו . הסכם לחיים משותפים הינו חיוני במיוחד בזוגיות שנייה ,בין היתר לשם הגנת האינטרסים של ילדי בני הזוג ממערכות יחסים קודמות,אשר עלולים להיחשף לסיכון של אובדן רכושם העתידי לטובת בן הזוג החדש של הוריהם .

חוק יחסי ממון:

חוק יחסי ממון הוא החוק המסדיר את חלוקת הרכוש בין בני זוג נשואים, במקרה של פקיעת הנישואין. חוק יחסי ממון חל על כל הזוגות שנישאו לאחר שנת 1974, בעוד שעל זוגות שנישאו לפני שנה זו לא חל החוק אלא "חזקת השיתוף" – חזקה שנוצרה על ידי פסיקת בתי המשפט, לפיה קיימת הנחה בסיסית שבני הזוג חולקים באופן שווה את כל הרכוש שנצבר במהלך שנות נישואיהם. במקרה בו אחד מבני הזוג מעוניין לערער על הנחה בסיסית זו ולטעון כי היא לא חלה בין בני הזוג באופן כללי או לגבי נכס ספציפי, עליו להוכיח לבית המשפט שלא הייתה ביניהם כוונת שיתוף. חוק יחסי ממון, החל כאמור על בני זוג שנישאו לאחר שנת 1947, קובע כי כל אחד מבני הזוג זכאי למחצית מהרכוש שנצבר במהלך חיי הנישואין, כולל זכויות סוציאליות וחסכונות וכן כולל נכסים שנרשמו על שמו של אחד מבני הזוג. עם זאת, על פי החוק חלוקת הרכוש המאוזנת לא תכלול נכסים שהביא עמו אחד מבני הזוג מלפני הנישואין או נכס שניתן לו במתנה או בירושה. כמו כן, החלוקה בין בני הזוג לא תכלול גמלה שמקבל אחד מבני הזוג מביטוח לאומי או גמלה עקב מוות או נזקי גוף.חוק יחסי ממון מאפשר לבני הזוג לערוך הסכם ממון ייחודי המסדיר את חלוקת הרכוש ביניהם, כפי שהיו רוצים שהרכוש יתחלק ביניהם בעת פקיעת הנישואין. כך, לא יהיו נתונים בני הזוג לקביעותיו של המחוקק אלא יכתבו את כללי חלוקת הרכוש לעצמם. גם אם בני הזוג מסכימים עם רוחו הכללית של חוק יחסי ממון, חשוב לערוך הסכם ספציפי אשר ייבנה בהתאם למצבו הייחודי של בני הזוג ולצרכיו הספציפיים. חוק כללי כחוק יחסי ממון יכול אמנם להתאים לחלק מן הזוגות אך בוודאי אינו יכול לתת מענה לכל זוג וזוג.

ידועים בציבור:

עריכת הסכמי ממון חשובה מאד ואולי במיוחד עבור זוגות ידועים בציבור, מאחר שחוק יחסי ממון אינו חל עליהם אלא על זוגות נשואים בלבד. במקרה של ידועים בציבור חוסר הוודאות באשר לחלוקת הנכסים במועד הפרידה הוא גדול עוד יותר שכן בעוד שמועד השיתוף בנכסים בין בני זוג נשואים מתחיל ממועד הנישואין, אצל זוגות ידועים בציבור לא ברור מתי התחילה השותפות בנכסים, דבר שיכול להביא לסכסוכים והתדיינויות ממושכות סביב קביעת מועד תחילת השיתוף בנכסים בפועל. יתרון נוסף בעריכת הסכמי ממון הוא שהסכם הממון משמש מעין הוכחה לעצם קיומו של הקשר הזוגי ויכול לסייע בקבלת הכרה בעצם היותם ידועים בציבור בקרב מוסדות ציבוריים שונים, בייחוד הסכם ממון כללי שנערך מבעוד מועד ביניהם ולא ברור ש"נתפר" לצרכים ספציפיים. עריכת הסכמי ממון בין בני זוג ידועים בציבור חשובה לאין ערוך כאשר בני הזוג חיים בזוגיות שנים רבות, אז בית המשפט יכול לקבוע כי נכס מסוים שרכש אחד מבני הזוג צריך להתחלק באופן שווה ביניהם, בעוד שלבן הזוג שרכש את הנכס לא הייתה כל כוונת שיתוף מלכתחילה. 

למה חשוב לשים לב בעריכת הסכמי ממון?

חוק יחסי ממון קובע כי יש לערוך הסכם כתוב (לא בעל פה), ולאחר החתימה לאשר אותו בפני גורם מוסמך. זוגות שטרם נישאו או ידועים בציבור יכולים לאשר את ההסכם בפני נוטריון ואינם מחויבים לאשרו בבית המשפט. עם זאת, מומלץ לאשר את ההסכם בבית המשפט בכל מקרה, דבר המעניק להסכם תוקף של פסק דין. זוגות שכבר נישאו, יכולים לאשר את ההסכם רק בפני בית המשפט לענייני משפחה או בפני בית הדין הרבני. חשוב שההסכם יהיה בהיר ומפורט ויכלול התייחסות לכלל נכסיהם של בני הזוג. כדאי לקבוע בהסכם כללים שעל פיהם יהיה ניתן לקבוע איזה מהנכסים שייצברו לבני הזוג בעתיד יהיו משותפים ואיזה מהם יהיו פרטיים. חשוב לבחור בעו"ד המוסכם על שני הצדדים, אשר ידאג לאינטרסים ההדדיים של שני בני הזוג ויוכל לנסח עבורם הסכם נכון וברור מבחינה משפטית על מנת למנוע אפשרות למחלוקות עתידיות. מאד לא מומלץ לעשות שימוש בהסכמי ממון סטנדרטיים שנמצאים ברשת או מועברים מידי אנשים אחרים. הסכמים שבנויים באופן שאינו מתאים ואינו קולע לצרכיהם של בני הזוג יכולים רק להזיק. מוטב לפנות לעו"ד בקיא ומנוסה בתחום אשר ידאג לנסח הסכם שייתן מענה משפטי מלא לצרכיהם של שני הצדדים ויותאם למידותיהם.